<h1>ראבי"ה סימן תשס"ה</h1>
<h2>דף כה:</h2>
בכור שנפל לבור ר"י אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט רש"א כל שאין מומו ניכר מעיו"ט אין זה מן המוכן. ואסקינן כגון דנפל בי' מום עובר מעיו"ט והו"ל מום קבוע ביו"ט מהו דתימא כיון דדעתי' עילוי' נשחטי' קמ"ל וקא מיפלגי ברואין מומין ר"י סבר רואין מומין ביו"ט ור"ש סבר אין רואין מומין ביו"ט וקי"ל כר"ש והו"ל כגרוגרות וצמוקים כדאיתא בשבת אמי וורדינא חזא בוכרא דבי נשיאה וביו"ט לא הוה חזא אתא וא"ל לר' אמי אמר להו שפיר עביד דלא חזי איני והא ר' אמי גופי' הוי חזי, ר"א ביו"ט הוי חזי ולמחר שיולי משאל היכא הוה עובדא כהא דההוא גברא איתי בוכרא לקמי' דרבא אפניא דמעלי יו"ט הוה יתיב רבא וקחייף רישי' בהדי דקא חייף דל עיני' וחזי מומא א"ל זיל האידנא ותא למחר כי אתא למחר א"ל היכי הוה עובדא, א"ל הוה שדיין שערי בהך גיסי דהוצי בהדי דעיילו לרישא למיכל בזעתי' קניא דהוצי לשפתי' א"ל דלמא את גרמת ליה ומנא תימרא דגרמא אסור דתנא מום לא יהיה בו אין לי אלא שלא יהיה בו מנין שלא יגרום לו ע"י ד"א שלא יביא בצק או דבילה ומניח על גבי האוזן כדי שיבא כלב ויטלנו ת"ל כל מום אמר מום ואמר כל מום. ירושלמי אתא עובדא קומי רב אשי וסבר מימר ר"י ור"ש הלכה כר"י אתיא רב הושיעא מתני' דבר קפרא. ותנא חכמים אמרו כל שאין מומו ניכר מעיו"ט ולא הכיר בו מומחה אלא ביו"ט אין זה מן המוכן וקבלה וחזר בו. [העיטור הלכ' יו"ט מח' ג']
בכור שנפל לבור רבי יהודה אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן. אמימר ורדינאה חזי בוכרא [דבי] נשיאה [הוה] ביומא טבא לא הוה חזא וכו', ומסקנא אי מאתמול הוה חזי ליה שפיר דמי לברורי למילתא ביומא טבא.
